ריצ'קר גיא ואח' נ' בית יורב(1997)בע"מ ואח'

החלטה

1בפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין שנתתי ביום 25.8.2010 ובגדרו חייבתי את המבקשות לשלם למשיבים (כל אחד לפי חלקו) פיצויים בסכום כולל (קרן) בסך של כ-650,000 ₪.

2.כנטען בבקשה יש בידי המבקשות להוכיח כי לאחר סיום שמיעת הראיות והגשת הסיכומים, הגישו המשיבים לעיריית תל אביב יפו (להלן: "העירייה") בקשות להיתר שימוש חורג להסברת ההצמדות לדירות שרכשו דהיינו; את השימושים שלא לחניה במרתף העליון ואת החניות שרכשו במרתף התחתון.

יתר על כן, טענו המבקשות, כי ביום 11.8.10 טרם נחתם פסק הדין, החליטה ועדת המשנה לתכנון ובניה של העירייה לאשר את בקשת המשיבים במלואה.

3.המבקשות טוענות כי מחד גיסא בכך מולאו ציפיותיהם של המשיבים וטענותיהם כנגד המבקשות באשר למיפרט והשימושים המותרים - באו על פתרונם ומשכך, למעשה, לא נגרם להם נזק של ממש ומאידך, הסכום שנפסק נגד המבקשת 2 יחייב אותה למכור את דירת המגורים שלה.

המבקשות טוענות כי סיכוייהן בערעור הינם טובים ומשכך, יש להיעתר לבקשה.

4.בתגובתם לבקשה טענו המשיבים כי אין לשעות לה לאור הנימוקים כדלקמן:

4.1קיום ירידת הערך בדירות (בגינה חויבו המבקשות בתשלום פיצויים) נבחנת למועד עיסקת המכר שבין המבקשת 1 למשיבים דהיינו; לשנת 2003.

4.2בית המשפט דן בטענה ודחה אותה במסגרת פסק הדין.

4.3המבקשות היו מודעות לבקשה שהגיש המשיב 2 עוד קודם שהדיון בתובענה הסתיים ומשכך, אין עסקינן בראיה חדשה.

4.4המשיב 3 לא הגיש כל בקשה לשימוש חורג ואילו המשיב 1 קיבל כבר חוות דעת מקדימה לפיה בקשתו לשימוש חורג לא תתקבל.

דיון והכרעה

1.בקשת המבקשות מתמקדת בעובדות ובנסיבות שנולדו לאחר סיום שלב הראיות בתובענה וברי כי עסקינן בעובדות שלא עמדו בפני בית המשפט טרם מתן פסק הדין.

2.עיון בסעיף 4 לפסק הדין מלמד כי העילה לחיובם של המבקשות בפיצויים בגין ירידת ערך, מצוי בהפרת התחייבות ו/או הצגת מצגים בשלב ההתקשרות, ביטוי לכך ניתן למצוא בפיסקה 4.9 לפסק הדין וכן בפיסקה 4.16 לפסק הדין שם קבעתי:

"על יסוד כל המקובץ עד כאן, אני פוסק כי מיכאל ואילנה הציגו בפני התובעים מצג שווא למיצער רשלני באשר להצמדת חלקים מן המרתף העליון לדירות לצורך שימוש למגורים ו/או למשרד – כחלק בלתי נפרד מן הדירות וכי התובעים נסמכו על מצג זה בנכונותם להתקשר עם בית יורב בהסכמי המכר".

3.הבסיס לחיובה של המבקשת 2 בפיצויים מצוי בהפרת חובת הזהירות המוטלת עליה ואף זאת לנקודת הזמן של המשא ומתן להתקשרות, חתימת ההסכמים, וקבלת חזקה בדירות על ידי המשיבים (פיסקה 4.17 לפסק הדין).

4.טענות המבקשות לפיהן המשיבים באו על סיפוקם תלויות על בלימה;

4.1מתצהיר המשיב 2 עולה כי ניתן לו, ביום 11.8.2010 (כשבועיים לפני מתן פסק הדין) אישור אישי לשימוש חורג לתקופה של 5 שנים בלבד.

4.2המשיב 3 טען בתצהירו כי מכר את חלקו במרתף כנכס מכביד למשיב 2 לאחר שהובהר לו כי אין כל סיכוי להכשרת חלק זה לשימוש על ידו.

4.3המשיב 1 טען בתצהירו כי משך ידיו מתוכניתו להגיש בקשה לשימוש חורג לאחר שהובהר לו כי אין סיכוי לאישור הבקשה.